פסק-דין בתיק ב"ל 10985-08

1.         לפנינו תביעתו של מר יצחק מרדכי בן לולו (להלן: התובע) כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע או המל"ל) לדחות תביעתו להכרה באוטם שריר הלב שאירע לו ביום 02.01.2007 כפגיעה בעבודה.

2.         להלן העובדות הנחוצות לעניננו:

            א.         התובע יליד 1962.

            ב.           במועד הרלוונטי לכתב התביעה עבד התובע כראש ענף רכב במשרד להגנת הסביבה.

            ג.        התובע היה שחקן כדורגל בקבוצת המשרד בליגה למקומות עבודה.

            ד.           ביום 02.01.2007 אירע לתובע אוטם תחתון חד בשריר הלב (להלן " האירוע").

            ה.         יומיים לפני קרות האירוע נקלע התובע לעימות עם סמנכ"ל משאבי אנוש בשל סירובו של האחרון לאשר לו "דרגת רכב ג'". בהחלטת בית הדין נקבע כי הויכוח היה אירוע חריג בעבודה.

            ו.          ביום האירוע עבד התובע טיפל בבקשה חריגה לספק ציוד בניגוד לנהלים ואף יצא לנחם אבלים, בשעה 16:00 יצא התובע ממשרדו ונסע להשתתף במשחק כדורגל מטעם הליגה למקומות עבודה.

            ז.          במהלך המשחק חש התובע חולשה שהלכה וגברה. בתום המשחק חזר התובע למשרד והחל להרגיש חולשה עזה באזור הכתפיים ומחנק, התובע הובהל לבית חולים ליחידה לטיפול נמרץ ע"י צוות מד"א ושם עבר צנתור דחוף.

דיון והכרעה:

3.         ביום 12.10.2010 מונה דר' הר זהב ידעאל מומחה לקרדיולוגיה כמומחה מטעם בית הדין ונתבקש לחוות דעתו בשאלה ה אם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע למצבו הרפואי.

4.         בחוות דעתו המפורטת מיום  01.11.2010 השיב דר' הר-זהב לשאלה כדלקמן:

"...על כן, במקרים בהם ניתן להוכיח אירוע דחק קיצוני וחריג המופיע בסמיכות לאוטם, ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין שניהם.

במקרה שלפנינו קבע בית הדין כי האירוע בעבודתו של התובע היה אירוע חריג, באומרו "לאור כל האמור לעיל לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אירע לתובע אירוע חריג  בעבודתו סמוך לקרות האירוע" על כן התנאי הראשון לקשר הסיבתי בין האירוע בעבודתו לבין האוטם בו לקה, מתקיים. 

האם התנאי השני, של סמיכות זמנים בין האירוע בעבודתו של התובע ובין האוטם בו לקה מתקיים? 

על פי תאור העובדות המופיעות בהחלטת כב' בית הדין, יום לפני קרות האירוע, דהיינו האוטם, התרחש עימות בין התובע לבין מר הורוביץ, ובאותו יום בשעה 16:00 הגיע התובע למשרדו של מר הורוביץ, החל דין ודברים, ועל פי הנכתב בהחלטת כב' בית הדין היה ויכוח חריג בעוצמתו.

המשך תאור המאורעות כפי שנכתב בהחלטת כב' בית הדין:  " למחרת, ביום 02.01.07 (יום קרות האירוע) הגיע התובע למשרד ואח"כ יצא לנחם אבלים. התובע טען כי היה עצבני כל היום מהויכוח שהתקיים בינו ובין מר הורוביץ (שהיה יום קודם לכן) ולא הצליח להירגע. באותו היום נוצר לחץ נוסף על התובע כאשר הועברה אליו בקשה חריגה לספק ציוד למחלקה המשפטית בניגוד לנוהל.

בשעה 16:00 יצא התובע מהמשרד ונסע להשתתף במשחק כדורגל מטעם הליגה למקומות עבודה. התובע הרגיש חולשה במהלך המשחק שהלכה והתגברה. כשהסתיים המשחק מהנאמר לעיל, האירוע החריג בעבודתו  התרחש ביום 01.01.2007 בשעה 16:00 ואילו האוטם בשריר הלב החל לאחר משחק הכדורגל למעלה מיממה לאחר האירוע בעבודתו, כשמאז אירוע זה ועד הופעת הסימפטומים של האוטם, התובע אמנם היה עצבני אך לא סבל מסימנים כלשהם המעידים על אירוע לבבי, ואף השתתף במשחק כדורגל שרק בסיומו החל לחוש בסימפטומים.

אמנם כנאמר לעיל, תהליך התפתחות האוטם יכול להיות הדרגתי ולהמשך שעות ואף ימים, כאשר הרובד הטרשתי  נקרע ומופיעים קרישי דם הגורמים לחסימה חלקית או זמנית של העורק, ובהעדר טיפול הולם עלול להתפתח אוטם בצורתו המלאה. אולם תהליך זה מלווה בתמונה קלינית אופיינית של תעוקה ולעיתים סימנים קליניים נוספים. במקרה דנן, במשך יממה ויותר שחלפו בין האירוע החריג בעבודתו, ועד הופעת הסימנים הקליניים של האוטם, לא מתוארים כל תלונות או סימפטומים הקשורים באירוע לבבי. יתרה מכן, הוא השתתף במשחק כדורגל אשר אמנם חש חולשה במהלכו, אך שהסתיים המשחק והוא שב למשרדו "החל להרגיש חולשה עזה באזור הכתפיים ומחנק".